סיקור מופע: לי קורן – "דרכים נסתרות"

מאת: משה צ'יטיאת

לי קורן מופיעה על הבמות כנגנית נבל בהרכבים שונים, וכעת היא יוצאת במופע שבו היא תופסת את קדמת הבמה כזמרת לקראת אלבום הבכורה שלה. לצידו של הנבל הקלאסי התווסף נבל חשמלי שאולי מסמל בצורה הטובה ביותר את הפן החדש שלה.

לי קורן (צילום: משה צ'יטיאת)

לי קורן (צילום: משה צ'יטיאת)

כשחמישה נגנים לבושים בשחור מאחוריה, עלתה לי לבמה בשמלה אדומה, קונטרסטית ובולטת.
עדינה, מהוססת ונרגשת, ביצעה שני שירים שכתבה , "חלום פרטי" מלא באופטימיות על ניצחונה של אהבה ללחן שלה בו שילבה נגינה בנבל החשמלי ואת "בלילה ההוא" שהולחן ע"י אייל מזיג (המנהל המוסיקלי של המופע), היה זה ההפך הגמור של השיר הקודם, ההתמודדות מול הדרך שאבדה נשמעת טבעית יותר כש-לי מחבקת את הנבל הקלאסי ומלטפת את מיתריו, הוא מחזיר לה את צליליו הקסומים וביחד הם סוחפים לאווירה שמיימית.

בשיר האופטימי ועם הרבה תקווה "פתח את החלון" (מילים: ברק פלדמן, לחן: חן הררי), הקלאסיקה ואיתה הנבל עוזבים לרגע  לטובת הקצב והפופ, האנרגיות שעדיין מעט מאופקות מתחילות להציף את האולם, אלכסיי קוצ'טקוב בסולו וירטואוזי מרשים במיוחד הוסיף את האווירה של החופש שעליה מספר השיר.

"ברכת הדרך" נכתב ללחן של מזיג, פגישה ראשונה עם מוסיקת העולם, מה שלדעתי מתאים יותר לקולה של לי ולהרכב מהסוג הזה, המילים על חידת הקיום והנסתר התחברו בצורה מופלאה ללחן כשהנבל חזר למשחק הצלילים. השיר "געגוע לאבא" הוא שיר אישי ומרגש  שהוקדש לאביה של לי ז"ל , בו היא נשמעה הכי מחוברת למילים וללחן שלה.

>> צפו בגלריית התמונות מהמופע

המפגש הבא עם מוסיקת העולם היה בקטע האינסטרומנטלי והמפתיע  – HEAVEN שנכתב גם הוא ע"י אייל מזיג, קטע אירי עם נגיעות ג'אזיות, סוחף במיוחד, עם אנרגיה אחרת, כשלי על הנבל החשמלי ואייל מצטרף בחליל. הכל נשמע מדוייק כל כך ומרתק, חוויה שאולי קצת שונה מהמופע כולו אך בהחלט הוסיפה לו תבלין משובח.

בשיר "ימים של חום" הורגש שלי כבר התרגלה למעמדה כזמרת. "ביום אחד הפחדים יחלפו, ישכחו וברגע אחד יעלמו"  היא שרה ויחד עם זאת הבטחון שצברה בא לידי ביטוי בקול צלול ומדוייק יותר.
"ילדי האלוהים" נכתב ע"י חנה גולדברג והולחן ע"י דורון פיקר. השיר היפה והמרגש ביותר התאים מאוד לקול של לי ולפריטת הארפג'ים בנבל, המלודיה המינורית עזרה לה להעביר את התחושות והרגשות בצורה הטובה ביותר, עצרה לרגע את הזמן ולקחה איתה את כל הקהל לשייט רגוע בנהר מהפנט.

בהדרן ביצעה לי שני שירים, הצד הקלאסי שלה התבטא בשיר "צליל פסנתר" על בסיס ואלס של שופן. לי וארנון זיו שעל הפסנתר נותרו לבדם על הבמה ולקחו את מקצב שלושת הרבעים לכיוון של בלדה נוגה ומרגשת, הצד העכשווי של לי התבטא בשיר "העולם שלך" שההרכב כולו הצטרף לסיום חגיגי.

לי קורן והלהקה (צילום: משה צ'יטיאת)

לי קורן והלהקה (צילום: משה צ'יטיאת)

נדיר למצוא בימינו נגני נבל שהם גם זמרים. לאורך כל המופע לי נמצאה בתפר שבין המוסיקה הקלאסית למוסיקה העכשווית, עם חבורת נגנים נפלאה הצליחה להלחם ב"התרגשות" של מופע בכורה ולקראת סופו נשמעה בטוחה במיוחד. היא חשפה לראשונה את מילותיה, לחניה ורגשותיה לצד מילים ולחנים של יוצרים מוכשרים, הנבל החשמלי היה תוספת פיקנטית שייצג את הדור החדש והנבל הקלאסי לקח אותנו אל העבר וחיבר יותר לרגש. לי מגיעה מעולם הרגש, שם היא נשמעה טוב יותר אך הגיוון הוסיף צבעים אחרים ומעניינים.

נגנים – גיטרה: אגם תימור, בס: עומרי שני, תופים ופרקשיין: אלכס רוטמן, פסנתר: ארנון זיו, כינור: אלכסיי קוצ'טקוב .  הפקה – אייל מזיג

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: