אינדיער – סיכום אירועי פסטיבל יערות מנשה

מאת: אירית אביב

פסטיבל יערות מנשה החמישי- אתנחתא מוזיקלית, קומית, רוחנית ובעיקר משחררת. הפסטיבל התרחב מיומיים לשלושה ואנחנו יכולים רק לקוות שניפגש גם בשנה הבאה.

יערות מנשה 2013 (צילום גיא פריבס

יערות מנשה 2013 (צילום גיא פריבס)

יום חמישי, בחסות החום, ראשוני אלפי האוהלים מתחילים להיטמע בין עצי האורן והצל החמקמק. כבר במתחם הקמפינג אפשר להבחין בניצנים של הומור, תוך התלבטות בין לינה במתחם ה"ערפדים" או ה"נינג'ות". אחרי שיש מעגל חברים וכמה סדינים חוצצים מהשמש, נראה שגם השנה היה שווה להצפין, עד כמה שאפשר לקרוא לפאתי יקנעם צפון.

חתך הגילאים מפתיע במיוחד השנה, עם הרבה קטנטנים שמושכים חזק למטה את הממוצע. בין השאר, חמישים ס"מ של תלתלים רוקד לצליליי הבלוז בצהריים, וממיס את הלב שכבר מזמן נוזל מחום. משם היישר למקלחות, שמסתמנות כחוויה על חושית, כשהמים הקרים פוגשים בגוף הרותח והעיניים מופנות אל השדות ההרריים הנפרסים בצהוב-ירוק ישראלי. אווירת היער נעימה ומחבקת, ומציעה יותר אטרקציות משאפשר להספיק. סדנאות כמו אקרובאלאנס וקרקס, קומזיץ משוררים ומלאי שלם של ג'אגלינג בלתי רשמי ברחבי המתחם. כשהפיתוי האקלקטי לא יכול להיות גדול יותר, אני נזכרת שבעצם באנו גם לתפוס כמה הופעות.

גולת הכותרת של חמישי בערב הם הבילויים, מקפיצים את הקהל שמנסה לרדוף אחרי המילים ובקושי עומד בקצב לצד הטמפו החמקמק של התופים. היה שם הכל, מ"כשנפוליאון יכבוש את עכו" ועד "שגר פגר" ואייל תלמודי אחד כתוספת. למחרת, ההיבי ג'יביז כובשים את במת הטרסה, כשבקדמת הרוקדים אחד עם דביבון מחמד בובתי חריג בנוף. הם נמנים עם הלהקות הכי טובות שסביר להניח שהרוב לא מכיר, ועכשיו מוסיף אותם לפלייליסט הקבוע. עוד בשישי, ה- many 1,2 תופסים את אלפי האוזניים במתחם ומספקים את ערבוב הז'אנרים הייחודי שלהם, שלא יוצא לי מהווריד, עוד מאינדינגב 2012.

הבילד-אפ הצולע להופעה המרכזית מתחיל עם ה(לא)אחים רמירז. לאט לאט אני מוצאת עצמי מתחננת ללהיטים של האח עוזי פיינרמן (שלא הגיעו), שיגאלו מהכאוס האוונגרדי שבשיאו סולו cow bell אכזרי. המשובצים בתור הם MALOX, שגורמים לך לתהות אם מישהו בהפקה חשב שיש אנשים שאשכרה רואים את ההופעות ברצף, אחת אחרי השנייה. לבסוף עולים הדג נחש, שליחי המיינסטרים שפילסו את דרכם לתוך תפאורת היער הייחודית, ולא פחדו להראות את ההתלהבות מכך. נדמה שכל אלפי האנשים בפסטיבל נמצאים כרגע בנקודה אחת, עם המבט קדימה. אחרי חצי שעה של המתנה, עולה הלהקה הקאנונית וכולם מאחלים מזל-טוב לדודוש (קלידים) בן ה-40. שאנן סטריט נותן הופעה-הופעה כתמיד, עם יד אחת על הבטן, השנייה צמודה למיקרופון וחזיית הבית (שנצפתה בהופעות נוספות) מוצאת את דרכה אליו גם היא. כדי שאף אחד לא יחשוב שיש פה ספק להתיישנות, השירים מעודכנים ממייספייס הגוסס לטוויטר הגידם ו"קוסאמאמק" מוקדש לעמנואל רוזן, באמתלת חופש הביטוי (בחוג לתקשורת היו קוראים לזה משפט שדה).

שבת, יום אחרון לחגיגה, ושממל מוציאים את ההמונים מחוריהם, ממהרים לאחת ההופעות השוות בשלושת הימים. האוויר תוסס עם מיטב הלהיטים ועם זלדה כמובן, ושממל הם הפיק של היום. ססגוניים בדיוק כמו כל הפסטיבל הזה, צבעוניים ומלאי אהבה.

פסטיבל יערות מנשה החמישי, 2-4.5.13

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: