ביקורת אלבום: עידן רייכל – רבע לשש

מאת: משה צ'יטיאת

חיבור בין תרבויות ושפות ומציאת מכנה משותף מוסיקלי הוא אחד המאפיינים הבולטים של הפרוייקט של עידן רייכל לאורך השנים. כשרון הלחנה קליטה מצד אחד ומורכבת מצד שני, טקסטים פשוטים שמעבירים את חיי היום ועיבודים משובחים הביאו להצלחת הפרוייקט בארץ ובעולם. כשמאזינים לאלבום החדש "רבע לשש" מגלים שהקו המוסיקלי שמלווה את עידן נשמר גם כאן.

עידן רייכל במסיבת ההשקה (צילום: משה צ'יטיאת)

עידן רייכל במסיבת ההשקה (צילום: משה צ'יטיאת)

לרוב עידן משתמש בסולמות מורכבים, מהאחרונים במעגל הקווינטות, כאלה שהיה נהוג להשתמש בהם בתקופה הרומנטית, גוון הצלילים הפחות סטנדרטים במוסיקה הקלה לוקח את המאזין לעולם נעים, מעט חולמני ומלא ברגש. האמהרית שהיתה חלק בלתי נפרד מאלבומיו של רייכל הונחה הפעם בצד ואת מקומה תופסות שפות כמו פורטוגזית, ערבית, ספרדית צרפתית ואפילו – גרמנית.

רייכל הוא סוג של במאי שלרוב נמצא מחוץ לסרט אך יצירתו היא זו שמספרת, מנחה ומכוונת את השחקנים. השיר הראשון באלבום "יורד הערב"  הוא סיטואציה הפוכה. רייכל עצמו שר בדמות אישה, שיר קלאסי על זאת שמסתפקת בקיים לעומת החלומות שדמיינה בעבר. האקספוזיציה החשוכה, המינורית והרגועה מובילה לשיר הבא והמפתיע בגרמנית "in stiller nacht”  שנשמע כאילו שנלקח מתקופה אחרת, שיר שפונה לדעתי לקהל מסוים, יש שיזפזפו הלאה ויש שיקשיבו להתפתחות היפה והתזמורתית שמנתקת אותנו לרגע מהמוסיקה הרגילה של רייכל ומבליטה צד אחר – העיבוד המיוחד של עידן וגלעד שמואלי.

"שחקניו" של רייכל עולים בזה אחר זה לבמה, תמיר נחשון שר את "עכשיו קרוב" שמעורר זיכרונות ילדות, טקסט פשוט על תקוות, תפילות ו-נפלאות היום לצד לחן יפיפה, אייל סלע מוסיף בחליל הקסום את האווירה הנכונה והנינוחה. ענת בן חמו מציגה את "רק אותו" שיר על אהבה שגוברת על הכל, על הסודות, השקרים ושאר התכונות השליליות באדם שמנגד. שיר די מונוטוני שהפשטות המוסיקלית שבו מעבירה בצורה טובה את הטקסט.

הסינגל "בלילה" מוכיח שוב את החיבור המנצח בין עידן רייכל לעידן חביב. הפעם מעורב בכתיבת המילים גם יעקב גלעד. חביב, בקולו המרגש והמהפנט, מכניס אותנו לעולם של מחשבות ופרשת דרכים, כשהלחן של רייכל מוציא ממנו את המיטב והשילוב הזה הופך את השיר לאחד המוצלחים באלבום.

השיר SABE  DEUS  הוא יצירת מופת מוסיקלית שרק בשבילו שווה לרכוש את האלבום, ANA MOURA ועידן שרים ביחד בשני קולות בעברית בתחילתו ובסופו ואת רובו שרה אנה לבדה בפורטוגזית -אחת השפות היפות והמרגשות הקיימות בעולם, השיר מצליח לגעת גם במי שלא מבין את המילים.

עוד שיר שעידן מסתכן בו הוא השיר שכתבה מירה עוואד והיא גם מבצעת אותו בערבית. אחד השירים הקצביים ביותר באלבום. על פי הפתיחה היה נדמה לי שזהו השיר "אמא אבא וכל השאר" (שהלחין רייכל לעידן חביב) אך בהמשכו לא נשאר זכר לצלילים ההם והמוסיקה הפכה לסוחפת וקלילה.

המערכה הראשונה של ההצגה מסתיימת בשיר "עד שאין יותר לאן" בקולו של עידן. עוד שיר על עצבות וכאב. על המרדף אחר החלומות וחוסר האונים כשאינם מתגשמים. הלחן המצויין ומקצב ה-שבע שמיניות האיטי מובילים את השיר ומספרים את הסיפור, הפסנתר של עידן והמודולציה בסוף לוקחים אותו צעד קדימה ומפעילים את מכונת הרגשות של המאזין.

עידן רייכל במסיבת ההשקה (צילום: משה צ'יטיאת)

עידן רייכל במסיבת ההשקה (צילום: משה צ'יטיאת)

חלקו השני של האלבום נפתח שוב בקולו של עידן בשיר "הרוח הזו" שמצייר גלים, רוח, ים, שמש, שקיעה וחול לצד מלודיה שקטה ונעימה. השיר המיוחד ביותר בחלק הזה הוא MON AMOUR  ששר VIEUX FARKA TOURE, שילוב יפה של מוסיקה אפריקאית והשפה הצרפתית, כשמתווספת נגינת העוד אפשר להתענג ממוסיקת עולם מיוחדת במינה.

הרגיעה האופיינית ממשיכה בשני השירים הבאים. "חיים פשוטים" מבוצע ע"י אמיר דדון למילים של אביב גפן ורייכל, שיר שלדעתי פחות בולט ופחות מעניין מבחינת התפתחותו באלבום. לעומתו, הוואלס "עולם שלם" שעידן מבצע, הוא שיר קליט ויפיפה. מרטה גומז מבצעת את "DETRAS DE MI ALMA" ("מאחורי הנשמה שלי") ומוסיפה בספרדית אווירת קרנבל חגיגית.

שלושת השירים שחותמים את האלבום מלמדים שאת המילים של רייכל אפשר לקחת לכיוונים שונים ואישיים. את "בקרוב" שר שי צברי, הבלדה הקצבית והקליטה מספרת על העתיד לקרות, על המרחק מהאהובה וההבדלים בין החיים בהווה ובעתיד. ליאת ציון שרה את "אם היית רואה". המלודיה היפה והמרגשת מספרת על החיים שאחרי, על הפריחה, העליות והראייה קדימה. ישי ריבו מספר בשיר "אור כזה" על כוכב אחד שנותן לו תקווה ומנחם כשכואב וקשה. הזרקור בעיבוד מופנה לקולו הנפלא של ישי.

ההשקעה בהפקה, בעיבודים ובכל מילה שנאמרת הופכת כמעט כל שיר באלבום ליצירת מופת קצרה. עידן מלקט את המבצעים הנכונים לשלל השפות, מוסיף מקצבים ממחוזות שונים בעולם, מפגיש את המוסיקה הקלאסית עם הרוק העכשווי ומתבל במוטיבים מהמוסיקה הישראלית הישנה. קל למאזין להזדהות עם המילים ולהתאהב בשירים, לפעמים השפות הזרות פונות למאזין טיפוסי אבל לרוב המוסיקה היא שקובעת ועידן מצליח גם באלבום זה ליצור חיבור נכון בין כל המרכיבים.

עידן רייכל האתר הרשמי | עידן רייכל בפייסבוק | גלריית תמונות ממסיבת העיתונאים

מודעות פרסומת

5 תגובות

  1. מאזין

    ביקורת מקצועית ומצויינת. מסכים עם כמעט הכל.
    רק דבר אחד – אני מאמין שהמשקל* בשיר "עד שאין יותר לאן" הוא 5/4 (או 5/8) ולא 7/8
    חוץ מזה ביקורת פיקס 🙂

    • יובל

      5/4

  2. משה

    אכן – חלומות הוא שיר חמש שמיניות. מקצב מאוד לא שגרתי…….אחד השירים האבוהים על באלבום!!!!
    אפרופו – מישהו זוכר את ענבלים של ששת? 🙂

  3. יובל

    האמת השיר מתחיל ב 5/4 ומיד עובר ל 5/8 כשהסולו נכנס

  4. שאול

    ביקורת מקצועית ומדוייקת. אלבום מעולה שנשמע כך גם אחרי מאה השמעות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: